מי שמוכן לקום מוקדם וללכת למקום חשוך יוכל לראות שביט חדש

ב-8 ביולי שביט חדש בשם מקנוט צולם על ידי אסטרונום חובב, ג'ון צומאק מאוהיו, בשמי חצי כדור הארץ הצפוני.
המחזה צולם באמצעות מיקרוסקופ מיוחד ומצלמה דיגיטלית משוכללת במשך רבע שעה.
מקנוט יהיה נראה לעין באמצע יוני לצופים הנמצאים במקומות חשוכים. הוא צפוי להתבהר בשבועות הקרובים, כאשר יגיע למרחק של 1.13 יחידות אסטרונומיות (כ-170 מיליון קילומטר).
האטמוספרה של השביט, או הגז הנפט מגלעין השביט היא עצומה – היא גדולה יותר מכוכב הלכת צדק, זה מה שנותן לשביט פוטנציאל להיראות לעין הבלתי מזוינת.

דברי סיכום להתנסות בבלוג ובקורס

הבלוג הנוכחי הינו בלוג חינוכי שבמסגרתו התמקדנו בנושא מדספלינת המדעים, מערכת השמש והיקום, התואם את אוכלוסיית כיתות ה'. אך בכדי להסביר את הקשר שלנו לנושא זה, חשוב מאוד להציג את עצמנו וניסיוננו.

עורכת הבלוג הראשונה הינה גננת מזה 30 שנה בגן חובה באזור השרון. במסגרת עבודתה היא מטפחת את דיספלינת המדעים. כמו כן, ילדי הגן אותו היא מחנכת מבקרים באופן קבוע במרכז מדעים בעירם ונושא הבלוג הינו הנושא הנבחר השנה.

עורכת הבלוג השניה הינה מורה העובדת מזה 9 שנים בבית הספר היסודי והשנה נמצאת בשנת שבתון. במסגרת עבודתה, מעבר להיותה מחנכת כיתה, היא מורה למדעים. במסגרת עבודתה מלמדת, עורכת הבלוג השנייה, את תכני הבלוג. לבקשתה וברשותה של עורכת הבלוג הראשונה, נבנה הבלוג הנוכחי בהתאמה לאוכלוסיית כיתות ה' בכדי לעשות בו שימוש בחזרתה מהשבתון.

תהליך התהוות הבלוג היה מסע מרתק ומעניין בפני עצמו. נתקלנו בקושי בבחירת נושא הבלוג לאור העובדה שחיפשנו נושא שיהיה קרוב לליבנו.

בניית הבלוג נתקלנו בקשיים הן טכניים והן תוכניים. במהלך כתיבת הפוסטים ניתן לראות שינוי באופי הכתיבה וזאת מהסיבה כי סוגה זו הייתה חדשה עבורינו. אולם, כעוסקות בחינוך אנו רואות חשיבות רבה להתנסות בכתיבת הבלוג בטרם נפעיל אותו בקרב תלמידנו (רידג'ארדסון, 2006).

נכון לתאריך הנוכחי, לצערנו לא קיבלנו תגובות רבות. ייתכן כי הסיבה נעוצה בעובדה כי זהו בלוג חינוכי והחיבור לתכני הבלוג לא היו מעולמם של שאר הסטודנטיות שהשתתפו בקורס. בקבלת התגובות לבלוג אנו רואות חשיבות רבה לאור העובדה כי זוהי קהילה לומדת. כמו כן, אנו חושבות כי התגובות נותנות מעין משוב והינם חלק בלתי נפרד מהבלוג.

במבט לאחור, בלמידה מרחוק מצאנו מספר יתרונות: נגישות לקורס בכל זמן פנוי, קשר רציף עם המרצה, . למידה בקצב זמן מותאם אישית, ידע מקצועי נגיש, העברה מהנה וחוויתית של החומר. עם זאת, מצאנו גם חסרונות כגון: הרגשת ריחוק עקב חוסר אינטראקציה אישית עם המרצה ומחסומים טכנולוגיים.

סלנט (2006) במאמרו הוראה בסביבה ממוחשבת מבוססת בלוגים מתייחס ליתרונות בשימוש הבלוג בביה"ס. בחרנו להביא יתרון שמתייחס גם אלינו כסטודנטיות והינו הכתיבה בבלוג מעצימה את התלמידים.

וכאן נסיים את דברינו ונודה לך ד"ר נילי מור על הזכות שנפלה בחלקנו להשתתף בקורס "תקשורת מערכתית כאמצעי להובלת שינויים" ולהעצמתנו כסטודנטיות לתואר שני בחינוך.

אתיקה ברשת וכתיבה "לעולם ללא גבולות"

הנגישות הגדולה לרשת האינטרנט והמידע הרב המצוי בה מחד, לעומת, הקלות בה ניתן להעתיק את המידע הדיגיטאלי בצרוף אנונימיות יחסית של המשתמש מאידך, מהווים פוטנציאל אדיר לניצול לרעה. הודות לשימוש הרב ברשת האינטרנט, הפך נושא זה לאחד מהנושאים הבעייתיים והמרכזיים בחיי היומיום.
האינטרנט הוא עולם ללא גבולות ללא מגבלות וללא הגבלות. ישנו חופש ביטוי/צנזורה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, היכן שהוא רוצה וכמעט ללא הגבלה. אפילו אפשרי הדבר בעילום שם. נושא שלכשעצמו בעייתי בעיננו בעידן הטוקבקים בעיתיות נוספת, בהיעדר צנזורה, היא היכולת של כל אחד להגיע למידע בעייתי, כגון ילדים הנכנסים לאתרי פורנוגרפיה, או אפילו כניסת מבוגרים לאתרים המשדרים תמונות אכזריות במיוחד של הוצאות להורג וכו' ואחרי שלחצת בלי משים על העכבר, התמונות כבר שם ואין דרך חזרה מתחושת הזעזוע הכבדה הממשיכה ללוות אותך אחר כך עוד ימים רבים. לא דיברנו עוד על סטיות באינטרנט כמו פדופיליה, לא דיברנו על דברי הסתה ולא גם על פרסומים ביטחוניים אשר עוברים צנזורה צבאית, פרסומם נמנע בכל כלי התקשורת אבל באינטרנט הם כבר מזמן... שמות של הרוגים בתאונה או מבצע צבאי, צילומים משם, המתפרסמים עוד לפני שהמשפחה יודעת ועוד כהנה וכהנה. כמו כן, יש לתת את הדעת על אחת הסוגיות המעוררות סבך בעיות משפטיות והיא זכויות היוצרים. עד לפני מספר שנים חוקי זכויות היוצרים לא היו במודעות ובשימוש יומיומי של מנהלי יחידות מחשב ואנשי תעשיית המידע. הודות לשימוש הרב ברשת האינטרנט, הפך נושא זה לאחד מהנושאים הבעייתיים והמרכזיים בחיי היומיום.
עם זאת, אל לנו לשכוח כי רשת האינטרנט היא כלי יעיל להחלפת מידע, המסייע לקידום המדע והחינוך ברחבי העולם כולו. ג'יי הורוויץ (2007) במאמרו הדן בנושא הבלוג טוען ש"קריאה/ כתיבה אישית/ ציבורית דרך בלוגים וכלים דומים יכולה להוות בסיס ללמידה אמיתית". (שם, 2007). הורביץ מציין מספר דברים התורמים ללמידה. האחד, הבלוג הינו אמצעי המכוון את התלמיד לארגן את הלמידה בתוך המרחב הלימודי הרחב יותר. השני, הבלוג משמש כפרוטפוליו דיגטלי ומעודד את התלמיד לארגן את הלמידה שלו בתוך המרחב הלימודי. והאחרון, אחריותו האישית של התלמיד ללמידה המעשיר הן את התלמיד והן את עמיתיו ללמידה.
מבחינה עובדתית, אין עדיין הסדרי חקיקה ברורים בנושא אולם אין זה אומר שכל מה שבאינטרנט הוא הפקר ואפשר להשתמש בו ללא קבלת רשות. ולכן, על מנת להשכיל להשתמש באינטרנט באופן נאות, וככזה שיגן על ילדינו הלומדים, אין ספק שישנו צורך בצנזורה עם חשיבה בינלאומית ושיתוף פעולה בעניין מצד גורמים חינוכיים כגון משרד החינוך וגורמים משפטיים.

באתר משרד החינוך ישנה התייחסות לנושא האתיקה.

מדוע משרד החינוך לדעתכם מייחס חשיבות גדולה לנושא?

ושאלתינו אנשי חינוך/תלמידים "מה אתם הייתם עושים?" מדבריו של חיים הכט.

מערכת השמש

מערכת השמש מורכבת מכוכב אחד מרכזי הלא היא השמש.

כל הגופים במערכת השמש מוארים על ידי השמש המספקת להם אור וחום. את השמש מקיפים שמונה כוכבי לכת ומספר כוכבי לכת ננסיים. כולם כדוריים.

• ארבעה כוכבי לכת ננסיים: אריס, כארון, פלוטו ומרס.
• ארבעה כוכבי לכת ענקיים: נפטון, אורנוס, שבתאי וצדק. העשויים מחומרים במצב צבירה גז (בעיקר מימן והליום).
• ארבעה כוכבי לכת ארציים: מאדים, כדור הארץ, נגה וכוכב לכת חמה. העשויים חומרים במצב צבירה מוצק (סלעים).

את השמש מקיפים גופים נוספים שאינם כדוריים. אסטרואידים, שביטים ומטאוריט שהוא חלקיק קטן של אסטרואיד או חלק משביט מתקרב מאוד לכדור הארץ. כשרסיס עובר את האטמוספירה של כדור הארץ הוא נקרא מטרואיד. כשמתכלה באויר ואינו מגיע לקרקע הוא נקרא מטאור.

הכנסו לאתר אופק לפעילות מערכת השמש-המשפחה שלנו ביקום. הקישו על ההדמיה ונכינו כרטיס זיהוי לכוכב לכת שתבחרו.

הגלקסיות

הכוכבים שביקום אינם מפוזרים באופן אחיד. מרביתם מרוכזים בחלל באזורים "צפופי כוכבים", הנקראים גלקסיות. כל גלקסיה מכילה מאות מיליארדים כוכבים וגם אבק וגזים.
כל הכוכבים שאנו רואים בשמי הלילה שייכים לגלקסיית שביל החלב שהיא הגלקסיה שבה אנו נמצאים. מכדור הארץ היא נראית כמו פס בהיר החוצה מאופק עד אופק את שמי הלילה. מכאן שמה שביל החלב.
הגלקסיה הקרובה ביותר אליה היא גלקסיית אַנְדְּרוֹמֶדָה. מספר כוכביה גדול פי 10 ממספר הכוכבים שבגלקסית שביל החלב והיא דמוית חילזון. גלקסיה הקטנה פי 4 מגלקסית שביל החלב היא גלקסית M33 הנראית כגלגל ענק מסתובב. (מתוך: מדע וטכנולוגיה. הוצאת מט"ח אוניברסיטת ת"א).

לאחר קריאתכם לאיזו מערכת אנחנו שייכים? ולאיזו גלקסייה שייכת המערכת שלנו?

מידעון כוכבי לכת

לפניכם דוגמא ל2-כרטיסי זיהוי של כוכב לכת ננסי וכוכב לכת ענקי.

היכנסו לאתר אופק במדע וטכנולוגיה. בחרו בנושא כדור הארץ והיקום לפעילות מערכת "השמש - המשפחה שלנו ביקום". הקישו על כל אחד מהגופים בהדמיה (שמש, כוכבי לכת, אסטרואידים, שביטים) ותקבלו את כרטיס הזיהוי שלו.
הוסיפו כרטיס שיצרתם לבלוג - גלישה נעימה.

כוֹכָב או כוֹכָב לֶכֶת?

הכוכבים הם כדורי גז לוהטים ענקיים הנמצאים בחלל. הטמפרטורה בהם גבוהה מאוד והם מייצרים ומפיצים אור וחום רב הגורמים להם לזהור. צבע האור ועוצמתו שונים מכוכב לכוכב.

והשמש, האם גם היא כוכב? התשובה היא כן! כל הכוכבים שבגלקסיות שלנו הם שְׁמָשוֹת.

השמש היא כוכב מיני מאות מיליארדים של כוכבים אחרים, כוכב שנמצא על אחת הזרועות של גלקסית שביל החלב והיא נמצאת הרחק ממרכז הגלקסיה.

ישנם כוכבים, כדוגמת השמש, שמקיפים אותם כמה גופים שנקראים כוכבי לכת (פְּלָנֶטוֹת).

הכוכב (השמש) וכוכבי הלכת (הפלנטות) מרכיבים יחד את מערכת השמש.

כל כוכב לכת מרכיב את השמש במסלול קבוע משלו.

לכוכבי הלכת (פלנטות) בניגוד לכוכב (שמש), אין מקור חום ואור עצמי. הם מוארים על ידי השמש.

השמש היא מקור האור והחום של כוכבי הלכת.

מדוע המושג כוכב לכת מטעה? הציעו שם אחר למושג "כוכב לכת".