אתיקה ברשת וכתיבה "לעולם ללא גבולות"

הנגישות הגדולה לרשת האינטרנט והמידע הרב המצוי בה מחד, לעומת, הקלות בה ניתן להעתיק את המידע הדיגיטאלי בצרוף אנונימיות יחסית של המשתמש מאידך, מהווים פוטנציאל אדיר לניצול לרעה. הודות לשימוש הרב ברשת האינטרנט, הפך נושא זה לאחד מהנושאים הבעייתיים והמרכזיים בחיי היומיום.
האינטרנט הוא עולם ללא גבולות ללא מגבלות וללא הגבלות. ישנו חופש ביטוי/צנזורה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, היכן שהוא רוצה וכמעט ללא הגבלה. אפילו אפשרי הדבר בעילום שם. נושא שלכשעצמו בעייתי בעיננו בעידן הטוקבקים בעיתיות נוספת, בהיעדר צנזורה, היא היכולת של כל אחד להגיע למידע בעייתי, כגון ילדים הנכנסים לאתרי פורנוגרפיה, או אפילו כניסת מבוגרים לאתרים המשדרים תמונות אכזריות במיוחד של הוצאות להורג וכו' ואחרי שלחצת בלי משים על העכבר, התמונות כבר שם ואין דרך חזרה מתחושת הזעזוע הכבדה הממשיכה ללוות אותך אחר כך עוד ימים רבים. לא דיברנו עוד על סטיות באינטרנט כמו פדופיליה, לא דיברנו על דברי הסתה ולא גם על פרסומים ביטחוניים אשר עוברים צנזורה צבאית, פרסומם נמנע בכל כלי התקשורת אבל באינטרנט הם כבר מזמן... שמות של הרוגים בתאונה או מבצע צבאי, צילומים משם, המתפרסמים עוד לפני שהמשפחה יודעת ועוד כהנה וכהנה. כמו כן, יש לתת את הדעת על אחת הסוגיות המעוררות סבך בעיות משפטיות והיא זכויות היוצרים. עד לפני מספר שנים חוקי זכויות היוצרים לא היו במודעות ובשימוש יומיומי של מנהלי יחידות מחשב ואנשי תעשיית המידע. הודות לשימוש הרב ברשת האינטרנט, הפך נושא זה לאחד מהנושאים הבעייתיים והמרכזיים בחיי היומיום.
עם זאת, אל לנו לשכוח כי רשת האינטרנט היא כלי יעיל להחלפת מידע, המסייע לקידום המדע והחינוך ברחבי העולם כולו. ג'יי הורוויץ (2007) במאמרו הדן בנושא הבלוג טוען ש"קריאה/ כתיבה אישית/ ציבורית דרך בלוגים וכלים דומים יכולה להוות בסיס ללמידה אמיתית". (שם, 2007). הורביץ מציין מספר דברים התורמים ללמידה. האחד, הבלוג הינו אמצעי המכוון את התלמיד לארגן את הלמידה בתוך המרחב הלימודי הרחב יותר. השני, הבלוג משמש כפרוטפוליו דיגטלי ומעודד את התלמיד לארגן את הלמידה שלו בתוך המרחב הלימודי. והאחרון, אחריותו האישית של התלמיד ללמידה המעשיר הן את התלמיד והן את עמיתיו ללמידה.
מבחינה עובדתית, אין עדיין הסדרי חקיקה ברורים בנושא אולם אין זה אומר שכל מה שבאינטרנט הוא הפקר ואפשר להשתמש בו ללא קבלת רשות. ולכן, על מנת להשכיל להשתמש באינטרנט באופן נאות, וככזה שיגן על ילדינו הלומדים, אין ספק שישנו צורך בצנזורה עם חשיבה בינלאומית ושיתוף פעולה בעניין מצד גורמים חינוכיים כגון משרד החינוך וגורמים משפטיים.

באתר משרד החינוך ישנה התייחסות לנושא האתיקה.

מדוע משרד החינוך לדעתכם מייחס חשיבות גדולה לנושא?

ושאלתינו אנשי חינוך/תלמידים "מה אתם הייתם עושים?" מדבריו של חיים הכט.